אני לא באמת מצליחה ״לעבוד על עצמי״

יש לילדים שלי בדיחה קבועה שהם חוזרים עליה, בדיחה שמבוססת על סיפור אמיתי, ש״אם אמא לא בוחרת את הסרט, היא נרדמת בו״, ובאמת נרדמתי במאות סרטים, אלא אם כן זה היה סרט שבאמת רציתי לראות.

הדפוס הזה קיים אצלי בעוד כל כך הרבה תחומים, העסקי, המשפחתי, האישי, כל דבר שבחרתי לעשות, שידעתי למה אני עושה אותו, למה זה חשוב לי ומה המטרה שלי, הייתי all in.
כשאני עושה בלי חשק, בלי רצון, לפעמים מתוך ריצוי, זה תמיד נגמר בלהירדם בשמירה , אני לא באמת מצליחה ״לעבוד על עצמי״.

אז מה, אז נעשה רק מה שקל ובא לנו לעשות?
כאן ניכנס האימון לפעולה, אני יכולה לעשות שינוי של הגישה שלי, להגדיר מחדש את המטרה ולמה זה חשוב לי, ואז אותה עשייה יכולה להיצבע מחדש בצבעים אטרקטיביים.
זה בכלל לא פשוט ההיפוך הזה, זה בהכרח לא טריוויאלי, לרוב זה דורש תחכום, כי המוח ההישרדותי יודע לזהות ״פייק״ ושרוצים ״לעבוד עליו״.