בשביל מה יש חברה
שיחה צפופה.
עניינים של בינו לבינה.
אני מקשיבה, מייעצת, תומכת.
אומרת מילה טובה.
איזה כיף, בשביל מה יש חברה.
הייתי בטוחה שככה זה.
זאת קרבה, זאת חברות, זה ביחדנס.
שתינו יושבות על הספסל ביחד,
לשות עד דק את הבעיה,
עד שיש תחושה של הקלה.
הרי זה כל כך עוזר לדבר על הדברים, נכון?!
ככל שאני לומדת, מתרגלת ומיישמת את עולם האימון, כך אני מגלה כמה לקרבה הזו, שמושתת על חברות לצרה, יש דלק מוגבל. חלש. בלתי מספיק.
הוא לא מקדם אותנו לשלב הבא.
הוא לא מייצר פתרונות.
הוא מעצים את הקושי, ומרחיק אותנו מהחלום שלנו.
מה אם ב-21 יום הקרובים, החבר הכי טוב שלך יהיה הספר שלנו?
הוא ייקח אותך צעד-צעד לחלום שלך.
הוא יעצים אותך, יחזק אותך.
הוא לא יהיה עסוק בנקודה השחורה על הדף הלבן.
הוא יעודד אותך כשקשה,
ויראה לך איזו אופציה נוספת קיימת, כשאת מרגישה שהגעת למבוי סתום.
ועוד משהו — הוא יחבר אותך יותר מתמיד
לקרבה, לחברות, לביחדנס.
ועל הדרך גם תגשימי את החלום שלך.
איך אני יודעת?
זה בדיוק מה שקרה לי.
עוד תקראי על זה בספר.
ולא רק לי.
21 יום. חבר אחד. החלום שלך.