זאת שטות גמורה

אתמול היינו בהופעת סטנדאפ של עידן ניידיץ, עם ״המתבגרות שלנו״, אני החזקתי את הבטן כל המופע מרוב צחוק.

בסוף המופע הוא סיפר שאת החלום שלו ״להיות סטנדאפיסט״ הוא התחיל להגשים רק בגיל 38, ולקח לו עוד כמה שנים ברשתות החברתיות, עד שהסרטונים של ״המתבגרת״ התחילו לתפוס.
״אם יש לכם חלום, בסוף זה יקרה״, הוא אמר לקהל, ואני חשבתי על עצמי, על השינוי שאני עשיתי בערך באותו גיל, שינוי קריירה שהוא בעצם הגשמת חלום, והיה נראה לי כמו ״הגזמה״, מציאות לא ריאלית בעליל למישהי כל כך הגיונית כמוני.

הכי טבעי לחשוב, שיש אנשים שיש להם אומץ ללכת ״עד הסוף״ עם החלומות שלהם, ויש את אלה, כמוני, שזה לא יקרה להם לעולם, כי אין להם את זה - את האומץ, את הגב, את התנאים, את הכסף, את התמיכה, זה באמת נראה כמו חלומות באספמיה.
הדרך שאני עברתי בחמש שנים האחרונות מוכיחה לי שזו שטות גמורה - כל אחת יכולה להגשים כל חלום שיש לה, גם אני, גם את, ויש דרך אחת לקרות לזה לקרות והיא - להעיר את המאמנת שבתוכך.