אם את יכולה לחלום את זה, את יכולה להגשים את זה

אם הייתי יכולה להסתכל שוב בעיניי התכלת של סבתי פֶּשקה זכרונה לברכה,

הייתי אומרת לה – אני מבינה אותך.

מבינה את הכאב, את הצער העמוק שנשקף מהן בכל פעם שנפגשנו.

הייתי מחבקת אותה, מודה לה על האומץ לעלות ארצה,

ומבטיחה לה שאני כאן – ממשיכה לחלום, להגשים,

וגם ללמד וללוות נשים מדהימות לחלום ולהגשים, בדיוק כמוני.

"אם את יכולה לחלום את זה – את יכולה גם להגשים את זה", אמר וולט דיסני.

ואני חשבתי לעצמי – בעולם של מלכים ונסיכות זה אולי קל לומר.

הסוף הטוב כבר כתוב מראש, ההרפתקאות הן רק מכשול זמני,

והגיבורים? הם נולדו עם כוחות על, עם כישורים שלא מהעולם הזה.

אבל מה איתנו?

מה עם בני האנוש – שכמותי – שלפעמים בכלל מפחדת להודות שיש לה חלום,

כי הוא מרגיש כל כך מנותק, כמעט הזוי.

וכשהיא כבר סוף סוף מעיזה לחשוף אותו, עם פנים סמוקות וקול רועד,

היא מגלה שהפחדים שלה אמיתיים ומפחידים – הרבה יותר מהמכשפים והדרקונים של דיסני.

כמה לא טריוויאלי לחלום.

וכמה עוד יותר לא טריוויאלי – להגשים.

אז איך עושים את זה, בעולם האמיתי?

פודקאסט מהמם, על חלומות גדולים שעד לא מזמן חיו עמוק עמוק במגירה.

מעניין איזה חלום תבחרי להגשים בזכות הפרק הזה.

פרק 171 אם את יכולה לחלום את זה, את יכולה להגשים את זה