אנחנו רואות את העולם כפי שאנחנו ולא כפי שהוא

זה אולי הפודקאסט הכי מרגש שהקלטנו.

להסתכל בעיניים של הילדה הפנימית שהיינו –

זו שהייתה בודדה, מוחרמת, מושפלת, נעלבת...

זו שלא היו לה את הכלים להתמודד עם מצבים וסיטואציות,

וגם לא את המבוגר האחראי שיראה לה איך עושים את זה,

ושיגיד לה שהכול בסדר.

שהיא אהובה, ונהדרת, וחכמה,

ושכל מה שהגיע לפתחה – בא כדי לפתח אותה,

ולהפוך אותה לאישה המהממת שהיא היום.

את אותה ילדה – כל אחת מאיתנו נושאת איתה לכל מקום.

וברוב המקרים, זו היא שמפרשת את המציאות עבורנו –

גם כשיש המון דרכים אחרות להסתכל על הדברים.

אז איך אפשר לעשות איתה שלום?

לחבק אותה, לעטוף אותה, ולהראות לה

שאפשר לראות את העולם אחרת לגמרי?

הכול בפרק שגרם לי לבכות,

ולהבין המון דברים – על עצמי,

ועל הילדה שהייתי.

מעניין מה הוא יאפשר לך.