מומנטום

האויב הכי גדול שלי בריצה,

זה שגורם לי לרצות בטרם עת, לעבור לטיול רגלי חולמני, זה שבגללו אני מרחמת על עצמי, ומתחילה לספר סיפורים על זה שקשה לי לנשום, ויש לי שפשפת ברגלים, והן כל-כך כבדות, ובעצם לא ישנתי מספיק הלילה, רגע מה אומר השעון, פחות מ-6 שעות?! זה אפילו לא עומד בשעות השינה המינימליות המטכליות, והתעמלתי כבר אתמול, והשרירים עדיין לא התאוששו… את כל זה ועוד, מבשר לי צג הנתונים של מכשיר הריצה.

הוא עושה זאת בלי מילים,

רק משדר אליי ישירות למוח את הנתונים:

עברו רק 7 דקות, נשארו עוד 53 דקות, שיראו כמו נצח, בינתיים שרפת רק 54 קלוריות, שזה פחות מתפוח ירוק אחד, שכבר נגסו בו, עוד 7.5 ק״מ וזה מאחורייך, נכון להיום, מחר סיפור חדש, והשעון ואני מתקדמים יחדיו בקצב צב. עוד היום זה היה המצב.

הבוקר החלטתי שהשעון, הקילומטרים, הקלוריות, ומה שאני חושבת שאני יודעת לגבי עצמי, לא יחליטו עליי.

״היום את מתחילה במומנטום חיובי, לא מסתכלת על הצג, לא מושפעת מהתוצאות, את פשוט רצה מתחילת הפודקאסט ועד לסיומו״, פקדתי על המוח המתחכם ואוהב התוצאות שלי.

זה הצליח, מוזמנות להקשיב לפודקאסט שלנו, שהוא מדהים והעביר לי את הריצה בריצה, ולהתחיל במומנטום חיובי משלכן.