שנים הייתי משובצת

שנים הייתי משובצת.
משובצת בתוכניות של המשפחה שלי - כל שבוע הייתי מגיעה לארוחת צהריים, לא משנה מה היה על הפרק.
משובצת בעבודה שלי, בתוכניות של הבוס שלי.
משובצת בלו״ז של הילדים שלי. אחר הצהריים מסתובבת עם העגלה, מגינה אחת לשנייה. אין ג׳ימבורי שלא הייתי בו, למרות שאני לא סובלת את זה. ״כי ילדים צריכים הפעלה״.

את מכירה את זה?
יש אסכולה שאומרת שצריך לעשות ככה.
ויש אסכולה שאומרת שצריך לעשות בדיוק הפוך.
ואני בעיקר הרגשתי שאני לא מספיקה. לא בשביל האסכולה האחת, וגם לא בשביל השנייה.

נושא גידול הילדים הוא רק דוגמה. והוא השתנה פלאים כשהתחיל להיות לי סדר עדיפויות משלי. כזה שמתאים לי.
וזה השתכלל בשנה האחרונה, לרמה כזו שאני יודעת איך לעשות לעצמי טוב.
בלי קשר לאסכולות.
יש לי את האסכולה שלי, והיא בול מתאימה למידותיי הטובות.
הקלטנו פודקאסט מדהים על: "מה סדר העדיפויות שלך?"
מצרפת לך אותו באהבה.