יש לי כפתור כזה

יש לי כפתור כזה.

קטנטן, חמוד, בלתי מורגש כמעט.

שנלחץ לי ברגעים הכי לא מתאימים.

פעם הייתי כועסת על עצמי.

״עוד פעם את נעלבת, לא משעמם לך?!״

אני הרי יודעת כבר שזה לא אישי, ולא נגדי. זה אפילו בכלל לא קשור אליי.

ויש לו את הסיבות המאוד טובות שלו - למה זה לא מתאים עכשיו, וזה לא הטיימינג, ומשהו אחר מטריד אותו. וזה לא קשור אליי.

שנלחץ ומפעיל אותי.

ויודעת שזו לא גזרת גורל, ואני לא אהיה ככה תמיד.

״גם מאוד השתפרת״, אני מחמיאה לעצמי של היום. ״את מגיבה פי מיליון יותר טוב ויותר מאופק מפעם״.