עדי עושה את זה מושלם, לא כמוני

הייי זו שרי,
״שרי, תיישרי את הרגל, כמו כלב משתין, למה חצי דרך?!״, צעקה עליי המורה לפילאטיס מכשירים בשיעור ניסיון שלי.
״חיי כלב…״, סיננתי בחצי חיוך מזיע, כשהבנתי שעלו עליי, כשעדי במיטה לידי עושה תנועת כלב משתין מושלמת, תוך כדי שהיא מתפקעת מצחוק.

יש לי אוטומט של לוותר לעצמי,
גיליתי את זה ממש עכשיו,
עד היום הסתרתי את זה מעצמי ממש טוב.
אם אפשר לעשות חצי כוח, לשמור על הכוחות שלי לרגע האמת, לא להתאמץ, אני הראשונה שאגלה מהי הדרך.
יש לי רווח מיידי מהדפוס הזה - אני פחות מזיעה, יותר מחייכת, נעה בקלילות בגבולות הגזרה.