כעסתי על עצמי שאני כועסת
״יש לך שליטה על זה?״, שאלתי את עצמי. ״אז למה את כועסת?״
כעסתי על עצמי שאני כועסת.
אך התגובות האוטומטיות שלנו, אלה שאנחנו חוזרות אליהן כל כך הרבה פעמים בלי להרגיש, הן כבר ממש חלק בלתי נפרד מאיתנו, ולפעמים נדמה לי שאי אפשר לא לכעוס, לא להיעלב, לא להתעצבן, מה אני רובוט?
באמת נראה שיש דברים שאין לנו עליהם שליטה,
אנשים אחרים, דברים שקרו לנו, נסיבות חיצוניות.
יש אדם אחד בעולם שיש לי עליו ולגביו 100% שליטה והשפעה - אני.
מבחינתי זו ממש בשורה.
בכל מצב אני יכולה לבחור איך להגיב.
בכל מצב אני יכולה לבחור מי האישה שאני בוחרת להיות.
בכל מצב אני יכולה להחליט להשתנות.
ולא, זה לא עוזר לכעוס על עצמי.
אם גם את מוצאת את עצמך,
מגיבה עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם,
על אוטומט, אני מזמינה אותך
לעשות עצור - הסתכל - דייק - פעל
לא לבד, עם עדי,
זו הצעה לזמן מוגבל,
שרימאסטר פיס