קנאה חמודה, מה את רוצה לומר לי?

״קנאה חמודה, מה את רוצה לומר לי?״, אני מתרגלת את השפה האימונית, של המאמנת שבתוכי, ״שאני מפחדת״, היא עונה בקול ענות חלושה, ״שאם הוא ייקח ממני, כבר לא יהיה לי טוב, שלא יהיה לי כיף, שאין לי באמת אופציה אחרת, ואז מה יהיה…״, הקנאה מסכימה להיחשף בחולשתה.

״אני כל-כך מבינה אותך״, אני מחבקת את הקטנה, ״מה ששלך שלך, ומה שלא שלך לא שלך, זה לא יכול להיות אחרת, ואת פשוט עוד לא מכירה אופציה אחרת…״, והיא לאיטה נרגעת, מתרצה, משחררת מגננה, וגם אני כבר הרבה יותר נינוחה,
היא ממש חמודה, הקנאה הזו.

אנחנו יכולות ללמוד המון, מהשיחות האלה עם הרגשות הנמוכים שלנו, ממה הם מפחדים, על מה הם שומרים, מה הם באים למנוע, וכשהם מתרצים, מתפנים אצלנו המון משאבים להתמודד עם מה שחשוב באמת.