״מתעללים בנו כאן״
״מתעללים בנו כאן״, לחשה לי המתעמלת ממולי, כששתינו עושות את תרגיל הקוברה, שהוא אתנחתא קצרה שבין מרתון 20 דקות כפיפות בטן, ל-20 דקות ספרינט של פלאנקים.
חייכתי, וניגבתי את הפנים במגבת שמתחתיי.
אני מבינה אותה,
אפשר בקלות להסתכל על זה ככה,
להרים ידיים ולהגיד, למה לסבול בכוח?!
יש לי ״למה״ מאוד גדול כשאני מגיעה לשיעורים האלה. הכאב של היום הוא המחיר שאני מוכנה לשלם לטובת הבריאות שלי, העכשווית ובעתיד.
יש יותר מדי ״מקרים״ בסביבה הקרובה שלי שאני אומרת לעצמי ״ככה לא״, אני בוחרת אחרת, ואיזה כיף שיש לי את הבחירה הזו.
ובא לי לשאול אותך, רגע לפני ששבת נכנסת, אם יש משהו אחד קטן שאת מוכנה לעשות היום, שכרוך במחיר,
של כאב, של קושי, אולי של מאמץ,
ועדיין הרווח שתפיקי ממנו בטווח הרחוק, עולה לאין שיעור?