פעם הייתי נבהלת

״הסיטואציה הייתה כל -כך קיצונית, שכבר לא יכולתי להסתכל על הלימון, ולספר לעצמי שזה תות״,
פעם הייתי נבהלת מהסיטואציות האלה, שלא אפשרו לי לעבור לסדר היום, להבליג, לומר לעצמי ״לא קרה כלום״, ״הכל בסדר״, ״סתם אי הבנה״, כי הן חייבו אותי להתמודד, כאן ועכשיו, גם אם הרגשתי שאני לא מוכנה, שהייתי מעדיפה לדחות לזמן אחר, רחוק, רחוק, רחוק, אי שם בעתיד שלא נראה לעין.

השבוע היו לי התמודדויות שקשורות למלחמה ולעוד דברים אישיים, ולא, לא יכולתי לומר שהלימונים האלה הם תותים, הייתי חייבת להתמודד, ועדיין זה היה אחרת.

קורס הכשרת המאמנות שלנו חיזק אותי כל כך, שאפילו שמחתי שהדברים התגלגלו כפי שהם התגלגלו, כי העדפתי ״לגלות״, מאשר לשקר לעצמי, אני מעדיפה להתמודד מאשר לדחות, ומה שהכי השתנה - אני סומכת על עצמי שאני אהיה בסדר עם כל תוצאה, את הוודאות הזו כל אחת יכולה לחיות בעצמה, כמאמנת של חייה, וגם ללמד ולהשפיע על אחרות.