זה מה יש, ועם זה ננצח

״זה מה יש, ועם זה ננצח״, הייתי אומרת לעצמי בצחוק, לגבי סיטואציות שהרגשתי שאין לי שום השפעה לגביהן.

לאוזן לא ״מאומנת״ זו יכולה להישמע כמו גישה בריאה לחיים, הרי אם נרצה את מה שאין, נחווה תסכול, תחושת מחסור, והתבאסות, אז בשביל מה?!

למאמנת שבתוכי יש אוזן מוזיקלית, היא יודעת לזהות מהמילים, מתי אני באמת בהודיה על הקיים, ומתי אני ״קורבנית מתוחכמת״, כזו שמתלוצצת כלפי חוץ, ומבפנים - מורידה את הסטנדרטים, מתפשרת, ונמנעת מלעשות שינוי אמיתי.

את קולטת כמה כוח יש למאמנת שבתוכי?
היא לא קונה את הלוקשים שאני מוכרת לה, והיא רוצה בשבילי יותר, הרבה יותר.