ביום הכיפורים הזה קיבלתי החלטה

לפעמים אני מתבאסת על עצמי.
״הלוואי והיית מצליחה לשמור על פאסון״.
״למה את מתרגשת?״
״ממה נבהלת?״
״מתי תביני שזו שלו, שזה לא קשור אלייך?״
אני יודעת כל כך הרבה.
מתאמנת כל הזמן.
נמצאת בצמיחה מואצת ויומית.
ועדיין נופלת. לפעמים.
ואז אני מלקה את עצמי.

ביום הכיפורים הזה קיבלתי החלטה.
לסלוח לעצמי.
לאהוב את עצמי.
להיות החברה הכי טובה של עצמי - כמו שאני יודעת להיות עבור אחרות.

להרים לי. להתלהב ממני. להצחיק אותי. לפנק אותי.
לחשוב על עצמי מחשבות טובות.
להיות בחמלה כשקשוח.
״שרי, זה אנושי. זה יכול לקרות לכל אחת״.
לומר לעצמי - ולהתכוון לזה.

ומה לעשות כשלמרות ההתכוונות, למרות ההשתדלות, למרות ההכנה - הכל משתבש?!

יש לי גלגלי הצלה של מאסטר פיס.
ואמונה שזה רק קיצור דרך לעבר החלום שלי.
מאחלת שנה טובה של אהבה עצמית, גמר חתימה טובה,
וצום קל לכל מי שצמה.